את ארנונה אני פוגשת כמעט בכל בוקר בקפה השכונתי, ובעצם מכירה אותה כבר המון שנים, הרבה לפני שנפגשנו

היא תמיד לבושה בחצאיות נפלאות, שופעות שכבות ובדים, בצבעים רכים, מאובזרת בכובעים מרהיבים ושאלים עשירים

ארנונה לא עושה את זה למען עינו החודרנית של הרחוב, היא עושה את זה בשביל עצמה

גם בבית אני מוצאת אותה עטויה ויפה

היא נשית וחושנית, חכמה ורכה, ואת כל עולמה המורכב והעשיר היא מוזגת לכל מה שהיא עושה

הבית שלה הוא התגלמות של כל  הדרכים והפיתולים שהיא לקחה בחייה

הוא אירופאי והודי, ערבי ועברי

הוא הילדות שלה והבשלות שלה

היא מטפלת בשיטת איורוודה, שלמדה ממיטב המורים בהודו, וכשהיא מדברת על זה ברור שהיא יודעת ומרגישה מה פרוש לגעת באדם אחר

עבורה המחמאה המקצועית הגדולה ביותר היא כאשר מטופליה נרדמים בזמן עיסוי, שכרה הגדול בכך שמטופל נתן בה את אמונו המלא והפקיד בידיה את גופו ונפשו

מכל השתלמות בהודו היא  חוזרת עם סל מלא בדי סארי עתיקים, ממשי וברוקאד,בדים שבודאי נלבשו בחתונות ולוויות וכל מה שביניהן

את הבדים היא הופכת לשאלים, לבגדים ולוילונות לטובת בנות ירושלים. ואת אלו היפים ביותר, שקשה לגעת בהם מחשש לחילול קודש, היא ממסגרת ותולה

התמונות של ארנונה, הן הראשונות בסדרת פורטרטים של נשים, שאני עובדת עליה