במרכז הבמה,יושב האם (Hamm) על כסא גלגלים.
משמאל, בתוך שני פחי אשפה, שקועים הוריו, וליד הדלת עומד קלוב (Clov) המשרת אותו.
מדי פעם נשלח קלוב להסתכל בחלון ולראות מה בחוץ.
אבל בחוץ,
אין כלום, הכל נעלם.
האם: “אין שחפים?”
קלוב: “שחפים!”
האם: “והאופק? אין כלום באופק?”
קלוב: “ומה בשם האלוהים כבר יכול להיות באופק?”
סופמשחק/ תיאטרון החאן, בימוי: נולה צ’לטון