לפחות שתי סיבות טובות הביאו אותי שוב לבית בנמל של קום איל פו
הראשונה הייתה התערוכה הרטרוספקטיבית שעצבה מיכל גרניט הנהדרת עבור קום איל פו, לציון 25 שנים מרשימות של יצירה
,השניה, עינב ברמן, השפית החדשה של בית בנמל, אותה פגשתי מחדש
.אחרי שעבדנו יחד לפני 2 הריונות ועוד כמה שנים טובות, על הספר של אורנה ואלה
.האוכל של עינב טרי, צבעוני, שמח ונורא נורא טעים
.בסוף הצילומים, עמדנו מעל הצלחות, וזללנו. מושלם
הכל היה כל כך טעים, אף אחת לא הצליחה להפסיק לרגע להביא צלחות או סכום… אפילו לא התיישבנו
.כמו בבית של אמא מעל הסירים כשרק טועמים ועוד קצת ולא מצליחים להפסיק