personal work / הגן של רחל ואברמיק

דגל יום העצמאות

.אני עוקפת אותם על הכביש כמו חתולים מתים

.כבר שנים שאין לי את חדוות הנפת הדגל של יום העצמאות. תקועה באמצע, לא מצליחה לנקוט עמדה

מתביישת לגלות סמני לאומנות “פרימיטיביים”, עושה כאילו אני לא שייכת, לא רוצה להחשד לימנית

אבל גם לא שמאלנית

.הדגל שלנו כל כך טעון

.זה מעציב אותי

.לאבא שלי קוראים ג’ילבר אברהם חג’ג’. כשהוא עלה לארץ, הוא שינה את השם לאילן, כי היה צריך שם עברי

.כולם קוראים לו ג’ילבר

אמא שלי בחרה לעצמה גם שם עברי, רבקה, אבל הצרפתים הכריחו אותה לשנות בחזרה לג’אן

.כי לצרפתיה אסור לשנות את השם

.ההורים שלי נולדו בטוניס, אבל לא רוצים לשמוע כלום מהמקום הזה

.אני אוהבת מוזיקה ערבית וריקודי בטן

ובסוף זה לא מפתיע אותי שאני גם לא יודעת אם להניף דגל או לא. מי אני בכלל, לאן אני הולכת, ומה אגיד

 ?לעלמא ונגה

בינתיים ציידתי אותן בשמות אמצעיים

Jeanne et  Rose

וגם באזרחות צרפתית, כך נוכל להמשיך להתלבט עוד כמה דורות.

.רחל הגננת מעצבת עם הבנות דגל חדש ואומרת שזה לא פלא שאנחנו כל כך עצובים עם דגל כזה תכלת ולבן

.בד”כ אני מצלמת את מה שיש ולא את מה שאין

אני שואלת את עצמי אם העובדה שהפעם צלמתי בפלאפון, באה ללמד אותי כי אבדה תקוותי

.או טרם

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s