מהיום הראשון שהכנסנו את עלמא ומיד אחריה את נגה, לגן של רחל ואברמיק, אני חרדה מהיום שנצטרך להפרד מגן העדן הזה
סוף שנה הוא הזדמנות טובה להתרפק על הגן הקסום ולהרהר ביופיו
רחל ואברמיק הם המחנכים שלא זכיתי להם בילדותי
אצל רחל ואברמיק נקודת המוצא היא הילדים, אהבת אדם אמיתית ובסיסית, כזו שהיא כל כך מובנת מאליה, שכמעט ואי אפשר למצוא אותה בשום מקום
אף אחד שם לא רוצה לקחת דבר מהילדים, יש כאן רק רצון כנה לאפשר להם להיות הם עצמם
,כמו הגן המדהים (!!!!) של רחל, שכל בוקר מושקה באהבה (ע”י רחל ודור בן ה-4, עוזר הגננת לענייני גינון והשקיה) שהפרחים בו פורחים בעונתם וזוכים לתשומת לב אוהבת ומליאת פליאה תמימה
כך הילדים זוכים למגע אישי והתבוננות עדינה
אין מצב למצוא כאן זיוף וחנופה, הילדים יודעים שאוהבים אותם על מה שהם וכך לומדים לגלות, כל אחד, את האוצרות שהוא ולא אחר הביא איתו לעולם
.וגם אנחנו ההורים יודעים שהילדים שלנו מקבלים את מלוא הכבוד והאהבה שהיינו רוצים לתת להם
.בכל פעם שאני נכנסת לגן אני מצטערת שאני לא יכולה להשאר שם בעצמי
מימין לשמאל: נעמי, נגה, אמיתי, אלונה, דור, רחל מחזיקה את מתן, איתמר ועלמא
Yael Ilan photography 
וואו! נראה מהמם. לגמרי מהאגדות. וגם כיף אמיתי של ילדים. בטח נרשמים למקום הזה שנים מראש
🙂